פרשת משפטים

כולנו יודעים שהשטן נמצא בפרטים הקטנים. טבעי שבני אדם יסכימו שלא לרצוח או לגנוב. אבל מה היא ההגדרה של גניבה, בעצם? האם לקיחת משהו שבמקור לא היה שייך לך היא תמיד גניבה? מה עם לקיחת חבל מהשכן כדי להציל טובע? האם גם זאת גניבה? והאם הגנה עצמית היא רצח? האם עונש מוות שבית משפט גוזר הוא רצח? איך אנחנו אמורים להתמודד עם סוגיות מוסריות מורכבות כאלה? זה לב לבה של כל ההלכה, ופרשת השבוע היא היכרות עם מושגי היסוד של ההלכה היהודית.

אם כסף - תלוה את עמי, כי תראה חמור שונאך, עזוב תעזוב - עמו, לא תבשל גדי בחלב אמו, והסרותי מחלה מקרבך, נערי בני ישראל - חינוך הילדים.

קבלת המצוות על ידי ישראל כללה שני שלבים. בשלב הראשון הסכימו לקבל את מה ששמעו ובשלב השני הסכימו לקבל את סמכותם של חכמים לפרש עבורם גם את מה שלא יבינו או את מה שישכחו.

בתיאור בסיומה של הפרשה מופיע פעמיים תיאור על הסכמתם של ישראל לקבל את הדברים.פעם אחת הם אומרים : "כל אשר דבר ה' נעשה" ופעם אחת הם אומרים: "נעשה ונשמע". מה פשר ההבדל?

פרשת משפטים חותמת בתיאור של עליית משה להר סיני ואמירת נעשה ונשמע ע"י בני ישראל. האם פרשה זו נאמרה לפני מתן תורה או אחריה?

כיצד עושים לפני ששומעים, הרי קודם כל צריכים לשמוע מה הוא שדורשים מהם, ואחר כך יוכלו לבצע ולקיים? למה הקדימו מלת "נעשה" לפני "נשמע"?

נשאלת השאלה, מדוע התורה הפסיקה את תיאור מעמד הר סיני וכתבה פרשת משפטים באמצע?

"עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ". מדוע התורה כותבת זאת בלשון שאלה ותשובה?

לארבעה אבות נזיקין יש מקבילות באדם; כנגד אבות הנזיקין באדם יש ארבעה סוגי מצוות; עניין הריבית; מחצית השקל; מצוות ""אנשי קדש"; אנו מצפים כל הזמן לבניין ביהמ"ק (ולחורבן המסגד); "ויספר משה" - מה סיפר משה לעם; אדר והשמחה בעבודת ה'; השפע מלמעלה לפי מחשבת האדם.

מהי דעת ההלכה על בתי המשפט במדינת ישראל? הרב זלמן ברוך מלמד על בתי משפט, על השפעת הגלות ועל הצורך לחזור למשפטי התורה.